נילי קזנסקי – אסיסטנטית ואחראית אימוצים
נולדתי וגדלתי בקיבוץ נחשולים והייתי ילדה שמחוברת לטבע מאד.
מהיום שאני זוכרת את עצמי, אהבתי כלבים, למורת רוחה של אמי. תמיד אספתי את הכלבים הנטושים ודאגתי להם עד שהיו אוספים אותם הרשויות.
היה כלב אחד קטן ולבן, מוקי, שאמא שלי הסכימה ש"נאמץ". כמובן שכף רגלו לא דרכה בבית, אבל אני הייתי מאד מאושרת איתו וטיפלתי בו במסירות אין קץ.
יום אחד נסעתי לקייטנה לשבוע. כל הדרך חזרה רק חשבתי על מוקי והמפגש איתו. כשירדתי מהאוטובוס, ההורים שלי חיכו לי, אבל מוקי לא היה לקבל את פניי. כל מה שרציתי זה לחבק את מוקי שלי ואז אמי סיפרה לי שמסרו אותו לצער בעלי חיים. זה היה היום הכי עצוב בחיי הקצרים. עד היום אני מרגישה את העצב הזה, כל פעם שכלב מאבד את ביתו או ננטש.
לכן אני כבר שנים מגויסת להציל כלבים וחתולים ולמצוא להם בית חם. אם יש דבר שממלא אותי אושר, מרגש ומשמח, זה שמצאתי בית חם לכלב או חתול.