שמה הרשמי/החדש/המדויק יותר- תולעת הוושט, שמה המקצועי- Spirocerca lupi
בחמש השנים האחרונות אנו עדים במרפאתנו למקרים רבים של בעלי כלבים המגיעים למרפאה מצוידים במידע מסולף ומוטעה בכל הקשור לתולעת הפארק.
אנסה לעשות סדר בדברים ולשם כך נתחיל מאיפה שהכל התחיל- משנת 1990 חלה עליה חדה במספר המקרים המאובחנים כתולעת הפארק בארץ. המקרים הראשונים שאובחנו כנגועים היו מאזור הפארק הלאומי ברמת גן (מכאן שמה), אולם לאחר מכן אובחנו מקרים נוספים באזורים אחרים בארץ, וההתפשטות לא איחרה לבוא עקב נדידת חרקים טבעית, מהירה ויעילה, וכיום המחלה מאובחנת בכל רחבי הארץ במימדי מגפה.
תולעת הפארק הנה תולעת עגולה, אדומה, ספירלית וקלה לזהוי. הנקבה גדולה מהזכר ומגיעה לכ- 7ס"מ. תולעת כזו נתגלתה במרפאתנו ב 2011 כשגלעד האסיסטנט גירד גלד של פצע מגב כלבתו ושלף את התולעת. התולעת נשלחה למכון הפתולוגי בבית דגן לזיהוי ודאי.
מחזור החיים של הטפיל מורכב וכולל את חיפושית הזבל כפונדקאי ביניים.
הכלבים נדבקים ע"י אכילת החיפושיות הנגועות או ע"י אכילת צואה נגועה או טרף אחר. מאחר והמדשאות שלנו מכילות שאריות מכל הרשימה מעלה, גם שכלב מלחך דשא לנקות את המעיים שלו אז מתבצעת ההדבקה בצורה פרדוכסלית !
בקיבת הכלב משתחרר הטפיל וחודר לרירית המעי, נכנס לדפנות כלי הדם ונובר לאורכם עד שמגיעה לעורק הראשי ומשם נכנס לוושט שם יוצר לעצמו מעטה (גרנולומה). התולעים הבוגרות בוושט גורמת ליצירת התעבויות, שמצרות את המעבר בוושט הגורם לפעולת דמוי הקאות ((REGURGITATION. התולעת מטילה ביצים המופרשות למערכת העיכול ומשם מופרשות בצואה החוצה.
ההתפתחות של תולעת הפארק בכלבים ארוכה יחסית ונמשכת 5 – 6 חודשים. הסימנים הקליניים הקלאסיים האופייניים הינם חוסר תאבון, הקאות, שלשולים לעיתים שלשולים דמיים, רזון ולעיתים מופיע שיעול קל. התולעת במסלול הנבירה שלה בכלי דם יוצרת מפרצות (ANEURISM) שיכולות להסתיים בפריצתם וגורמות למוות מידי (מקרה כזה קרה בחיפה לפני כ- 5 שנים).
כיום אנחנו רואים סימנים רבים אחרים מאחר שהטיפול המניעתי גורם לתולעת נדידה למקומות שונים (ABERRANT MIGRATION) עקב פגיעה ב "GPS" של התולעת ומוצאים אותה בעמוד השדרה (שיתוק), בשלפוחית השתן (דלקת דמית) ובעור (פצעים), משמע התולעת יכולה לגרום כל פתולוגיה אפשרית תלוי היכן נוברת. ואם זה לא מספיק הגרנולומה יכולה לעבור התמרה לסרטן וגם מקרה כזה נתגלה במרפאה בזכרון יעקב- גידולים סרטניים בכלב גולדן רטריבר בן 6 שלוש שנים לאחר הדבקה וטיפול בתולעת הפארק.
כיום תולעת הפארק היא המחלה הראשונה, לרוב, שנכנסת לאבחנה המבדלת
(DIFFERNTIAL DIAGNOSIS) שלנו בשלילת מחלות בתהליך קביעת האבחנה הסופית ((DIAGNOSIS.
אימות האבחון בסימנים הקלאסיים (בעקבות גרנולומה בוושט) הוא בעזרת בדיקה מעבדתית לנוכחות ביצי התולעת בצואה וכן בעזרת בדיקה אנדוסקופית המתבצעת במרפאה לראות את הגרנולומה. לעיתים רואים את התולעת מבצבצת מבעד לגרנולומה ו"רוקדת" בחלל הוושט. אנדוסקופיה גם תבדוק אם הגרנולומה עברה התמרה לסרטן!! ע"י לקיחת ביופסיה.
האמצעים למניעת הדבקות הכלבים בתולעת הפארק:
– שימוש במחסום פה בעת טיול
– איסוף צואת כלבים וחתולים ברגע הפרשתם
"חיסון" מפני תולעת הפארק איננו משמש כחיסון, כפי שנחשב בטעות על ידי רבים מאחר ומערכת החיסון לא מעורבת אלא זהו טיפול בחומר כנגד התולעים. תדירות הטיפול גדלה לאחרונה עקב ריבוי מקרים ועומד באזורנו על פעם בחודשיים.
בנוסף הגיע לאחרונה לארץ תכשיר חדשני של BAYER בשם ADVOCATE הנוגד טפילים חיצוניים ופנימיים (פרעושים וקרציות) בצורה יעילה ביותר באמצעות אמפולה חודשית גם ב"חורף" שעוזרת במניעת המחלה.
במידה והכלב מאובחן כחולה עדיין ניתן לטפל ולהציל אותו (במידה והגרנולומה לא עברה התמרה לסרטן והתפשטה).
המקרה העדכני מאפריל 2012- כלב לברדור בן 12 החי בבית ויוצא לטיולים על רצועה פיתח סימני נשימה מצוקתית. XRAY אבחן גושים בושט המורחבת שלחצה על הראות ועל הקנה. הכלב הורדם בהמתת חסד עקב סימני הנשימה שהיו בלתי נסבלים ולא הגיבו לתרופות ובנתיחה לאחר המוות נמצאו הממצאים בתמונה. גרנולומה מהוושט עם המוני תולעי הוושט עם אזור נקרוטי עקב טרנספורמציה לסרטן.